בתקופה האחרונה, לקוחות רבים פונים אלינו ואומרים: “הבנק ביטל לי את מסגרת האשראי. מה עושים? האם בכלל מותר לבנק לבטל מסגרת אשראי?”
במאמר זה ננסה לעשות מעט סדר ולהסביר מה קורה במקרה בו הבנק מבטל או מצמצם ללקוח מסגרת אשראי באופן חד צדדי.
מהי מסגרת אשראי?
כמעט לכל אחד מאיתנו יש מסגרת אשראי בבנק; בין אם המסגרת היא לטובת ניהול משק הבית הפרטי, ובין אם היא משמשת לניהול עסק. עבור משקי בית רבים ובוודאי עבור עסקים, מסגרת האשראי מסייעת בניהול הפיננסי השוטף והלקוח מסתמך עליה בתכנון התקציב וההוצאות שלו.
מסגרת האשראי היא למעשה סוג של הלוואה שהבנק מעניק ללקוח, והלקוח יכול לנצל את כולה או חלק ממנה.
גובה אותה “הלוואה” הינו עד גובה סכום המסגרת שהבנק מאשר ללקוח, כאשר תקופת המסגרת קצובה בזמן ובתום התקופה על הלקוח להשיב את ההלוואה לבנק.
כלומר – בסוף התקופה הלקוח צריך להחזיר לבנק את אותו סכום שנוצל מתוך המסגרת.
במקרים רבים, הבנק מאריך מעת לעת את מסגרת האשראי שאושרה, בהתאם למוסכם בין הלקוח לבין הבנק.
אז מתי בנק יכול לבטל או להקטין את מסגרת האשראי שהוא אישר לי?
במקרים מסוימים הבנק יכול להקטין את מסגרת האשראי עליה הוסכם ואף לבטלה, וזאת גם אם טרם הסתיימה התקופה הקצובה עליה הוסכם מול הלקוח.
החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), תשע”ז-2017
בשנת 2017 חוקק החוק הידוע בכינויו “חוק שטרום”. אחת ממטרות החוק הייתה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל.
בין היתר, נקבע בחוק כי על הבנקים הגדולים לצמצם את המסגרות של כרטיסי האשראי ללקוחותיהם ב-50%.
לאחרונה, ודווקא בתקופת הקורונה, בה משקי בית ועסקים רבים מסתמכים יותר מתמיד על מסגרות האשראי שאושרו להם על ידי הבנקים, אנו נתקלים ביותר ויותר לקוחות שפונים למשרדנו וטוענים כי הבנק הודיע להם על צמצום או גרוע מכך ביטול מסגרת האשראי שלהם, וזאת ללא כל סיבה מוצדקת.
אז מה ניתן לעשות במקרה בו הבנק ביטל או צמצם לי מסגרת אשראי?
כפי שציינו לעיל, כאשר אנו חותמים מול הבנק על הסכם מסגרת אשראי, עומדת לבנק האפשרות להקטין או לבטל את מסגרת האשראי שאישר באופן חד צדדי ולפי שיקול דעתו הבלעדי. חשוב להדגיש, כי במקרה שהבנק הפעיל את זכותו זו ללא סיבה מוצדקת, ניתן לטעון כנגד הבנק כי הוא פעל שלא כדין ובחוסר תום לב בקיום הסכם מסגרת האשראי, ושאגב כך הוא פוגע בזכויות ובאינטרסים של הלקוח ולכפות על הבנק את השבת מסגרת האשראי או לכל הפחות את חלקה.
האם בכל מקרה אוכל לדרוש מהבנק את השבת מסגרת האשראי שהוא ביטל לי?
חשוב לזכור, שהבנק אינו מחויב להעמיד ללקוח אשראי, אך עדיין וכפי שצויין לעיל, הבנק יצטרך להצביע על סיבה טובה וחוקית שגרמה לו לצמצם ללקוח את מסגרת האשראי (או במקרה הגרוע יותר לבטלה).
מה עשוי להיחשב כ”סיבה טובה” לביטול או הקטנת מסגרת האשראי שלי?
סיבה טובה לכך עשויה להיות, למשל, במקרים של שינוי קיצוני ביכולת הלקוח לפרוע את התחייבויותיו כאשר לבנק אין בטחונות המבטיחים את האשראי, התנהלות של הלקוח בחשבון באופן שפוגע ביכולת הבנק להיפרע ממנו ועוד.
הרציונל הוא שבמקרים בהם הבנק צפוי להינזק ורק פעולה מיידית של ביטול / הקטנת מסגרת האשראי תוכל למנוע זאת ייתכן שפעילותו תיחשב כסבירה ועומדת בדרישות הדין.
אולם בכל מקרה אחר – יש מקום לפעול כנגד הבנק.
בכל מקרה בו הבנק הקטין או ביטל לך את מסגרת האשראי, והנך סבור כי הדבר נעשה שלא כדין ובאופן שצפוי לגרום לך נזק – מומלץ להסתייע בשירותיו של עורך דין מומחה בבנקאות. יש המכנים זאת: “עו”ד מומחה בנקים”, “עו”ד להפחתת חובות” או “עו”ד לענייני בנקים”. לא משנה הכינוי רק חשוב מאוד שתהיה מלווה על ידי עורך דין מומחה ומנוסה בייצוג בהליכים משפטיים ובתביעות נגד בנקים.
הכותבים, עו”ד קארין שמעון ועו”ד לידור שובל הינם עורכי דין מומחים בבנקאות. שניהם היו בעבר יועצים משפטיים פנימיים של אחד הבנקים הגדולים, וכיום בעלי משרד עצמאי ומייצגים לקוחות (הן פרטיים והן עסקיים) בכל הקשור להסדרת חובות, ניהול מו”מ מול בנקים, ייצוג בהליכים משפטיים נגד בנקים והליכי חדלות פירעון.
רוצה לשאול שאלות נוספות בנושאי בנקאות? בקישור הבא ניתן להצטרף לקבוצה שהקמנו:
“תשאל עו”ד בנקים (שאלות משפטיות בנושאי בנקאות)”
הבהרה: כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, איננו ממצה, איננו מתייחס למקרים פרטניים ואיננו מהווה חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואיננו מהווה בשום אופן תחליף להתייעצות עם עו”ד. על המעוניין בכך יהיה לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים המפורטים במאמר. המידע המובא במאמר זה איננו מהווה המלצה ו/או הנחיה לבצע או שלא לבצע פעולה כלשהי.
