עסקאות פקטורינג

במסגרת החיפושים אחר מקורות מימון ודרכים להקדמת תקבולים, או לחילופין – אחר השקעות, חשוב להכיר את מוסד “עסקאות הפקטורינג”.

עסקאות פקטורינג (או בשמן האחר: “עסקאות מימון חשבוניות”) הן עסקאות שצברו תאוצה רבה בשנים האחרונות עם התפתחות שוק האשראי החוץ בנקאי. כיום, מלבד הבנקים המסורתיים, ניתן למצוא בשוק תאגידים פיננסיים נוספים שמציעים ללקוחות הבנקים פתרונות אשראי בתנאים טובים המתחרים בתנאים שמציעים הבנקים. שוק זה של עסקאות פקטורינג פתח ערוץ גם למשקיעים שונים שמעוניינים לרכוש את אותן החשבוניות בתמורה לריבית.

מהי עסקת פקטורינג / מימון חשבוניות?

עסקת פקטורינג היא למעשה עסקת מימון, במסגרתה – מצד אחד ישנו לקוח הזקוק לאשראי מיידי, אותו הוא מקבל באמצעות מכירת חשבוניות שלו לגורם המממן והקדמת התקבולים בגינן. בתמורה, הגורם המממן נכנס בנעלי הלקוח ומקבל את הזכות לקבלת תמורת החשבונית מאת החייב.

ביצוע עסקת פקטורינג לצורך הקדמת תקבולים

עסקאות פקטורינג מאפשרות למעשה הקדמת תקבולים לספקים ולנותני שירותים. לצורך הדוגמא, הדבר מתאפשר באופן הבא:

ספק הוציא חשבונית לתשלום ללקוח שלו, כעת על הלקוח לשלם לספק את תמורת החשבונית, אלא שמועד התשלום הינו, לצורך הדוגמא, שוטף + 90. הספק שמעוניין לקבל את תמורת החשבונית באופן מיידי מוכר את החשבונית לגורם מממן ומקבל את תמורת החשבונית בניכוי עמלה (לדוגמא: חשבונית שהוצאה ללקוח על סך 100 ₪ תימכר לגורם המממן ב-90 ₪, כאשר הספק יקבל את הסך של 90 ש”ח מהגורם המממן באופן מיידי ולא ייאלץ להמתין לתום השוטף + 90). לאחר מכירת החשבונית, הספק מיידע את הלקוח כי בהגיע מועד התשלום – עליו להעבירו לגורם המממן, ולא אליו.

עסקה שכזו למעשה מעניקה “חמצן” לספק שזקוק לתמורת החשבונית באופן מיידי מבחינה תזרימית על מנת לנהל את העסק, והופכת “אשראי לקוחות” ל-“מזומן”.

לעסקאות פקטורינג ישנם סוגים ומנגנונים שונים. ביניהם, למשל, כאלה המאפשרים את ביצוע העסקה מבלי שהלקוח לו הוצאה החשבונית יידע שהחשבונית בכלל נמכרה לגורם מממן.

מה קורה אם הלקוח שאמור לשלם את החשבונית הופך להיות חדל פירעון?

בחלק מעסקאות הפקטורינג הגורם המממן מבטח את החשבונית הנרכשת על ידו בביטוח סיכוני אשראי. ביטוח זה אמור להבטיח שגם במקרה בו הלקוח שאמור היה לשלם את תמורת החשבונית לגורם המממן הופך להיות חדל פירעון, תמורת החשבונית עדיין תשולם על ידי חברת הביטוח. 

ביצוע עסקת פקטורינג לצורך השקעה

כיצד משקיעים בעסקת פקטורינג?

כיום קיימות חברות שונות המהוות פלטפורמה למשקיעים שונים שמעוניינים להיכנס בנעלי הגורם המממן (אותו גורם שרוכש את החשבוניות מאת הספקים). ספקים שונים מציעים את החשבוניות שלהם למכירה, כאשר המשקיע יכול לבדוק מיהו הלקוח שאמור לשלם בסופו של יום את החשבוניות שהוצעו למכירה, ולהחליט האם לרכוש את החשבוניות. תמורת ההשקעה מתקבלת, כאשר הלקוח שאמור לשלם את החשבונית משלם את תמורתה למשקיע בתוספת ריבית.

מה עלי לבדוק אם החלטתי להשקיע בעסקת פקטורינג?

כבכל השקעה גם בהשקעה מסוג זה יש לא מעט היבטים שעל המשקיע לוודא טרם כניסתו לעסקה על מנת להימנע או לפחות להבטיח את עצמו בפני מצבים בהם מתעורר קושי בהעברת התמורה. לאחרונה, למשל, הגיע לטיפול משרדנו תיק במסגרתו אנו מייצגים את המשקיע. הבעיה נוצרה לאחר שדווקא הספק הוא זה שנקלע להליכי חדלות פירעון, כאשר החשבונית היתה “חשבונית שקטה” – כזו שאמורה היתה להיות משולמת לספק (במקום ישירות לגורם המממן) והספק הוא זה שאמור להעביר את הכסף לגורם המממן שמעביר חלק מהתשלום למשקיע. ברגע שהספק חדל פרעון נקטעת חוליה מהותית בשרשרת והכסף לכאורה נותר “תקוע”..

אמנם ניתן להתמודד עם הקושי ככל שכבר נוצר במסגרת הליך משפטי. אך ביצוע נכון מלכתחילה של העסקה, תוך ליווי של עורך דין המתמחה בתחום הינו קריטי ליישום נכון של העסקה עם מינימום כשלים בדרך.

ככלל, על המשקיע לבדוק היטב: מי היא אותה חברה שמציעה את הפלטפורמה לרכישת חשבוניות, אילו בדיקות מקדימות היא מבצעת; הן אודות הספקים שמוכרים את החשבוניות והן אודות הלקוחות שאמורים לשלם אותן בסופו של יום, האם תשלום החשבוניות על ידי הלקוחות מבוטח בצורה מיטבית על מנת להבטיח את זכויות המשקיע בקרות אירועים (צפויים יותר או פחות) בעתיד, ועוד.

למשרדנו ניסיון רב שנים ומומחיות ייחודית בתחום הפקטורינג, לרבות ייצוג בהליכים משפטיים בתחום זה.

רוצה לשאול שאלות נוספות בנושא פיננסים? בקישור הבא ניתן להצטרף לקבוצה שהקמנו: 

“תשאל עו”ד בנקים (שאלות משפטיות בנושא בנקאות)”

הבהרה: כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, איננו ממצה, איננו מתייחס למקרים פרטניים ואיננו מהווה חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואיננו מהווה בשום אופן תחליף להתייעצות עם עו”ד. על המעוניין בכך יהיה לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים המפורטים במאמר. המידע המובא במאמר זה איננו מהווה המלצה ו/או הנחיה לבצע או שלא לבצע פעולה כלשהי.