בתקופה האחרונה, לצערנו עסקים רבים ואנשים רבים מוצאים את עצמם נקלעים לסחרור כלכלי ומתקשים להישאר עם הראש מעל למים. במקרים אלו, רבים משתמשים במונח שהפך שגור בימים אלה: “חדלות פירעון” או “הליכי חדלות פירעון”.
אך מהי בעצם המשמעות של חדלות פירעון? מתי רלוונטי לדון בהליכי חדלות פירעון? וכיצד, אם בכלל, ניתן להימנע מהליכים אלו?
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, המכונה “חוק חדלות פירעון החדש” נכנס לתוקפו ב-15.9.2019, ולמעשה מחליף את פקודת פשיטת הרגל שהייתה נהוגה עד כה.
בשונה מהעבר, בו נושא חדלות הפירעון של יחידים הוסדר במסגרת פקודת פשיטת הרגל, וחדלות פירעון של תאגידים הוסדר בפקודת החברות, החוק החדש מסדיר את נושאי חדלות הפירעון הן של תאגידים והן של יחידים תחת אותו חוק – “חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי”.
התפיסה העומדת בבסיס החוק החדש הינה לדאוג לשיקומו של החייב, לסייע לו להגיע להסדר עם נושיו ולאפשר לו לצאת לדרך חדשה.
החוק החדש עושה אבחנה בין שתי קבוצות של חייבים: חייבים שנקלעו לחובות בנסיבות שאינן תלויות בהם ושלא עקב התנהלות כלכלית קלוקלת (משבר הקורונה יכול במקרים המתאימים להוות נסיבה שכזו), לבין חייבים שצברו חובות בחוסר תום לב וכנגדם יוכל הממונה (כונס הנכסים הרשמי) לפעול במסגרת הדין הפלילי.
יש לי חוב ואני מתלבט אם לנקוט בהליך של פשיטת רגל. האם יש בכלל מה לנסות לעשות לפני?
לקוחות רבים פנו אלינו בתקופה זו על מנת שנייצג אותם בהליכי פשיטת רגל, אך לאחר בדיקת החומר ופרטי המקרה הספציפי המלצנו להם דווקא להימנע מכך, כי ראינו אפשרות להגיע להסדרי חוב באופן עצמאי מול הנושים ואף הצלחנו בכך. למעשה בשלב מקדמי זה, ניתן לנסות להפחית את החוב ולהגיע להסדר תשלומים שאתה, החייב, יכול לעמוד בו.
מה היתרון בהסדרת החוב והימנעות מנקיטה בהליכי פשיטת רגל?
על מי שנוקט בהליך של פשיטת רגל מוטלות מגבלות, כמו לדוגמא: צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות על פעילות בבנקים, איסור על שימוש בפנקסי שיקים ועוד.
ככל שתצליח להגיע להסדרי חוב מול הנושים בצורה שתמנע הליך פשיטת רגל – הדבר יחסוך ממך הגבלות אלו.
חשוב מאוד לדעת, שבכל מקרה מומלץ טרם נקיטה בהליכי חדלות פירעון להיוועץ עם עו”ד המתמחה בתחום, מאחר שחייבים רבים כלל לא מודעים להשלכות של ההליך (עליהם ובמקרים רבים אף על בני זוגם ואף על הערבים לחובותיהם) ועליהם לקחת השלכות אלו בחשבון טרם נקיטה בהליך.
האם יש משמעות מבחינת ההליך לסכום החוב שלי?
כן, ישנו הליך משפטי ייעודי לחובות עד 150,000 ₪ והליך משפטי שונה לחובות מעל לסכום זה.
כמה זמן לוקח התהליך עד שאוכל לצאת לדרך חדשה ולקבל הפטר מחובותיי?
ככלל ההליכים נמשכים כ- 4 שנים.
ביקשתי לפתוח בהליך פשיטת רגל, האם מישהו יכול להתנגד לזה?
כן. נושים של החייב יכולים להתנגד למתן הצו. כך, למשל, נושים יכולים לטעון שהחוב נוצר כתוצאה מהתנהלות חסרת תום לב של החייב (לדוגמא: כי החייב הבריח נכסים, או ניהל את עסקיו בצורה חסרת תום לב תוך מרמה) ועל כן הם מתנגדים לאפשר לו לנקוט בהליך של פשיטת רגל.
קיבלתי צו לפשיטת רגל – מה קורה עכשיו?
לאחר שניתן הצו מתחילה תקופת ביניים שנמשכת כשנה, ולאחריה ניתן צו לשיקום כלכלי במסגרתה ייקבע באלו תנאים תקבל הפטר מחובותיך. במהלך התקופה הזו יחולו עליך הגבלות שונות (דוגמת צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה בחשבון הבנק, הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב), חובת תשלום דו חודשית וכן הגשת דוחות על הכנסות והוצאות.
האם לאחר שקיבלתי צו לפשיטת רגל, נושים יכולים לתבוע אותי ולנקוט נגדי הליכי גבייה?
לא. במהלך התקופה שלאחר קבלת הצו למעשה מוקפאים כל הליכי הגבייה וההליכים המשפטיים שננקטו נגדך, למעט הליכים פליליים.
האם במסגרת הליך פשיטת הרגל יוכלו לגבות את החוב מבן הזוג שלי?
אין ספק שהליך פשיטת הרגל משפיע על בן/בת הזוג גם במובן הכלכלי, אך התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית ויש לבדוק כל מקרה לגופו ובהתאם לנסיבותיו. כך, למשל, במקרה שהגיע לטיפולנו לאחרונה, לאחר בחינת מכלול המסכת העובדתית הסתבר כי בת הזוג היתה מעורבת בניהול העסק, ומכאן שלמרות שבתחילה סבר החייב כי החוב ישפיע אך ורק עליו, הרי שהסבנו את תשומת ליבו לכך שלהליך פשיטת הרגל צפויה להיות השפעה ישירה גם על בת זוגו ועל נכסיה. במקרים רבים בן הזוג גם ערב לחלק מחובות העסק – גם אם העסק כלל לא מנוהל על ידו. גם במקרה כזה, הדבר יכול להשפיע על בן הזוג ועל נכסיו במסגרת ההליך. לעומת זאת, אם העסק שנוהל על ידי החייב נוהל באופן בלעדי על ידו תוך שהייתה הפרדה רכושית ברורה בין בני הזוג, ייתכן מאוד שלא יראו את בן/בת הזוג כאחראי לחובות, אך כאמור סוגיה זו דורשת בדיקה של כל מקרה ונסיבותיו הספציפיות.
מה מעמדו של ערב לחוב של פושט רגל?
שאלה זו עולה כמעט תמיד. ברובם המכריע של המקרים בהם אנו מטפלים, לחייב המבקש לפתוח בהליכי פשיטת רגל קיימים חובות להם ערבו ערבים שונים; בדרך כלל יהיו אלה בני משפחה או חברים קרובים. מכאן הרגישות בנושא, שכן כניסתו של החייב להליך פשיטת רגל עלולה לפגוע באותם ערבים באופן ישיר, שכן עם כניסת החייב להליכי פשיטת רגל, הנושה יוכל לדרוש את החוב מאת הערבים.
על פי הדין ובהתקיים תנאים מסוימים ברגע שחייב אינו עומד בהתחייבויותיו כלפי הנושה קמה לנושה הזכות לפנות לערב לחוב, על מנת שיפרע את חובו של החייב. ברור שככל שהחייב פנה להליך של פשיטת רגל, הרי שכעת אצה הדרך לנושה לפנות אל הערב, שכן פנייה להליך של פשיטת רגל, הינה הצהרה של החייב שאין ביכולתו לפרוע את חובותיו.
חשוב לזכור כי בעוד שהחייב שפנה להליך פשיטת רגל, יהיה מוגן מתביעות של נושים שונים במסגרת הליך פשיטת הרגל, הערבים לחובותיו אינם מוגנים ולמעשה יהיו חשופים לתביעות מצד הנושים השונים המחזיקים בערבותם לחובות החייב.
עוד חשוב לזכור, כי לחייב במסגרת הליך פשיטת הרגל אסור להחזיר את חובו לערבים, שכן הדבר מהווה העדפת נושים אסורה, שעשויה להוביל לביטול הליך פשיטת הרגל.
חשוב לדעת שלא תמיד נכון למהר לנקוט בהליך של חדלות פרעון. יש לבחון את החלופות העומדות בפניך מבעוד מועד ולקבל החלטה מושכלת תוך ליווי של עו”ד המתמחה בתחום.
הכותבים היו בעבר יועצים משפטיים פנימיים של אחד הבנקים הגדולים, וכיום בעלי משרד עצמאי המייצג לקוחות ובתי עסק בכל עניין הנוגע להסדרת חובות, התנהלות מול בנקים וחדלות פירעון.
רוצה לשאול שאלות נוספות בנושאי בנקאות? בקישור הבא ניתן להצטרף לקבוצה שהקמנו:
“תשאל עו”ד בנקים (שאלות משפטיות בנושאי בנקאות)”
הבהרה: כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, איננו ממצה, איננו מתייחס למקרים פרטניים ואיננו מהווה חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואיננו מהווה בשום אופן תחליף להתייעצות עם עו”ד. על המעוניין בכך יהיה לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים המפורטים במאמר. המידע המובא במאמר זה איננו מהווה המלצה ו/או הנחיה לבצע או שלא לבצע פעולה כלשהי.
