מתווה סיוע והקלות בעקבות מלחמת חרבות ברזל

בעקבות האירועים ונוכח המצב החריג אליו נקלעו מספר קבוצות אוכלוסיה להן לא מתאפשר לנהל שגרת חיים רגילה, ביום 18.10.23 נחקק “חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) התשפ”ד-2023” (“החוק”) שבא לעגן בחוק דחיית מועדי תשלום לאוכלוסיה זכאית.

החוק מתייחס לקבוצה המוגדרת כ”זכאים לדחיית מועד” (“זכאים”) בהתאם למוגדר בחוק.

על הקבוצה נמנים;

מי שמשרת כחייל, שוטר, סוהר, כבאי, נעדר, מי שמתגורר ביישוב שפונה ומפורט בתוספת לחוק (מדובר לעת עתה ביישובי עוטף ישראל וצפון הארץ שפונו), מי שאושפז בבית חולים לשבוע לפחות בשל פציעה הנובעת מפעולת איבה, עובד או מתנדב בגוף הצלה, חברה בעלת עד 5 בעלי מניות או שותפות, אם אחד מבעלי המניות או השותפים (בהתאמה) משתייך לחלק מהקבוצות הנ”ל ובתנאי שמחזיק ב-50% לפחות מאמצעי השליטה.

ההגדרה כוללת גם בן / בת זוג של כל אחד מהנ”ל, אם גם בן הזוג אחראי לחיוב.

הכל בכפוף לתנאים המפורטים בחוק.

דחיית תשלומים לפי חוזה

לפי החוק שעבר אם אדם שעונה להגדרת “זכאי” חתום על חוזה, מכוחו הוא אמור לבצע פעולה או לשלם תשלום במהלך התקופה שמיום 07.10.23 ועד ליום 07.11.23 – המועד האמור יידחה ב-30 ימים.

כך, למשל, חייל המשרת במילואים אמור לשלם דמי שכירות ביום 20.10.23 – מועד התשלום יידחה ליום 20.11.23.

מה צריך לעשות כדי לממש את הזכות הזו?

בדוגמא שהובאה לעיל, לצורך מימוש הזכות – על החייל להודיע לצד השני לחוזה על דחיית התשלום ועל כך שהוא נחשב ל”זכאי” לדחיית התשלום לפי החוק.

שימו לב שלצורך העניין מספיקה הצהרת החייל על כך שהוא זכאי והוא ייחשב לזכאי כל עוד לא הוכח אחרת.

האם הדחיה חלה על כל סוג של חוזה ובכל מקרה?

לא. לכלל האמור ישנם חריגים.

הדחיה לא תחול במקרים הבאים:

• אם מדובר בחוזה שנכרת לאחר ה-7.10.23.
• אם מדובר בחוזה בו כל הצדדים לחוזה מוגדרים כ”זכאים”.
• עסקת תשלומים בכרטיס אשראי.
• תשלומים ששולמו לפני 18.10.23.
• עסקת תשלומים בכרטיס אשראי לרכישת נכס או שירות שכבר סופקו במלואם טרם התשלום.

שיקים

הכללים המפורטים לעיל לגבי חוזה מתייחסים גם לשיקים שנמשכו על ידי גורם שמוגדר כ”זכאי” לפי החוק.

אני מוגדר כ”זכאי” לפי החוק ולפני חודש וחצי ניתן נגדי פסק דין במסגרתו חויבתי לשלם לצד השני סכום כסף – האם גם על תשלום כזה אקבל דחיה?

כן. במקרה בו נגד אדם שמוגדר כ”זכאי” לפי החוק ניתן פסק דין לביצוע פעולה או תשלום שאמורים להתבצע בתקופה שבין 7.10.23 – 7.11.23 – יידחה המועד ב-30 ימים.

מה עם תשלומי ארנונה ותשלומים נוספים לרשויות?

ככל שמועד התשלום חל בתקופה שבין 7.10.23-7.11.23 – המועד יידחה ב-30 ימים. אך גם כאן יש להודיע לרשות כי האדם שאמור לשלם מוגדר כ”זכאי”.

חשוב להדגיש שהדחיות המפורטות לא יחולו; לא על תשלומי מזונות ולא על חוזי עבודה.

בכל מקרה של התלבטות לגבי קיומה של זכות או מימושה נשמח לסייע ולהעניק ייעוץ משפטי ללא עלות לפונים המוגדרים כ”זכאים” על פי החוק.

מה בנוגע לתשלומי הלוואות ומשכנתאות?

בעניין זה פרסם בנק ישראל מתווה מטעמו שאומץ על ידי הבנקים.

מתווה הסיוע של בנק ישראל במתווה מתייחס לשתי קבוצות לקוחות:

“מעגל ראשון” – אזרחים ועסקים המתגוררים או פועלים בטווח של עד 30 ק”מ מרצועת עזה, אזרחים שפונו מביתם, אזרחים שגויסו למילואים בצו 8, או בעלי קרבה ראשונה להרוגי מלחמה או חטופים או נעדרים.

• קבוצה זו זכאית לדחות תשלומי הלוואות (קרן וריבית) (משכנתאות, אשראי צרכני ואשראי עסקי) ב-3 חודשים ללא חיוב בריבית ועמלות.
• פטור ל-3 חודשים מגביית עמלות בגין פעולות בחשבון, למעט פעילויות ספציפיות כמו מט”ח, ני”ע, סחר חוץ ועוד.

“מעגל שני” – יתר לקוחות הבנקים.

• לקבוצה זו תינתן האפשרות לדחות הלוואות (קרן וריבית) למשך 3 חודשים ללא חיוב בעמלות אך כרוכה בריבית.

הדחיות וההטבות אינן מתבצעת באופן אוטומטי ועל כן, בכל המקרים על הלקוח להודיע לבנק לגבי השתייכותו לקבוצה הרלוונטית לצורך בחינת בקשתו לדחיית תשלומים כאמור.

נכון להיום המועד האחרון להגשת בקשה לדחיית תשלומים כאמור הינו 31.12.23.

יש לשים לב למגבלות סכומים בדחיית תשלומי הלוואות (במשכנתאות אין הגבלת סכום, הלוואות – עד לסך מצטבר של 100,000 ₪) ולתנאים המפורטים במתווה שפרסם בנק ישראל.

בכל מקרה של התלבטות לגבי קיומה של זכות או מימושה נשמח לסייע ולהעניק ייעוץ משפטי ללא עלות לפונים המוגדרים כ”מעגל ראשון” על פי המתווה.

הבהרה: כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, איננו ממצה, איננו מתייחס למקרים פרטניים ואיננו מהווה חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואיננו מהווה בשום אופן תחליף להתייעצות עם עו”ד. על המעוניין בכך יהיה לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים המפורטים במאמר. המידע המובא במאמר זה איננו מהווה המלצה ו/או הנחיה לבצע או שלא לבצע פעולה כלשהי. בכל מקרה הנוסח המחייב הוא נוסח החוק שפורסם ונוסח המתווה שפורסם, בהתאם לתנאיהם ולאמור בהם. יש לשים לב כי הן החוק והן המתווה עשויים להשתנות בעקבות עדכונים, יש לבחון את הנוסח הקובע במועד הרלוונטי.