החוק מגדיר “אדם עם מוגבלות” כך: “אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים”.
בחקיקה מעוגנות זכויות של אנשים עם מוגבלות, התאמות שיש לבצע עבורם – בין היתר בהנגשת מבנים ושירותים הניתנים לציבור, כך שאנשים עם מוגבלות יוכלו להשתמש בהם בחופשיות.
בבתים משותפים – שמטבע הדברים אינם רכוש פרטי ובלעדי של אדם אחד, מצא המחוקק לנכון להסדיר גם כן את נושא ההתאמות, ככל שנדרשות, לאנשים עם מוגבלות.
עד שנת 2000, אדם עם מוגבלות שהתגורר בבית משותף היה נדרש לגייס את הסכמת כל שכניו לביצוע התאמות שנדרשות לו בשל מוגבלותו, ככל שהיוו שינוי ברכוש המשותף. בשנת 2000 מצא לנכון המחוקק לשנות מציאות זו, בהבינו שכדי שאדם עם מוגבלות יוכל לנהל חיים תקינים, בטוחים ועצמאיים, עליו לבצע ברכוש המשותף התאמות שתאפשרנה לו לבצע פעולות בסיסיות, כמו להגיע לדירתו, לחנייה, למקלט ולכל מקום אחר בבניין אליו הוא נדרש להגיע.
במסגרת התיקון לחוק המחוקק גילה דעתו, שהתאמות כאלה אינן חסד אותו מבקש אדם משכניו; ההתאמות הן תנאי שאין בלתו למימוש זכותו של אדם עם מוגבלות לחיים של שוויון וכבוד. הגשמת זכות בסיסית זו – לא ראוי לה שתהא תלויה ברצונם הטוב של בעלי הדירות.
לפיכך שונה החוק ותוקן כך שבמקרים מסוימים יהיה אדם עם מוגבלות שזקוק לביצוע התאמות ברכוש המשותף פטור מן הדרישה לקבל את הסכמת כל בעלי הדירות לביצוע ההתאמות.
החוק קובע, כי בעל דירה שהוא, בן משפחתו המתגורר עמו, או אדם השוכר ממנו את הדירה, הוא אדם עם מוגבלות, רשאי בתנאים מסוימים לבצע התאמות ברכוש המשותף; חלקן טעון הסכמת רוב בעלי הדירות בבית המשותף, חלקן טעון הסכמת בעלי הדירות שבבעלותם שישים אחוזים מן הדירות בבית המשותף וחלקן אינו טעון כל הסכמה שהיא מצד בעלי הדירות.
במילים אחרות – המחוקק דואג לא רק לאנשים עם מוגבלות שהם עצמם בעלי הדירה, אלא גם למשל לאדם עם מוגבלות אשר שוכר דירה מפלוני. כמי שמתגורר בדירה, יש לו את הזכות לבקש ביצוען של התאמות בשטח המשותף, ככל שאלו נדרשות לו ועומדות בתנאים שקובע החוק.
כך, למשל, אם תרצו להתקין מאחז יד, להתקין אמצעי הרמה ידני שאורכו אינו עולה על 8 מטרים, או אפילו לשנות אבזרי חשמל ותקשורת קיימים כדי להתאימם לצורכי האדם עם המוגבלות ומידותיו – תוכלו לעשות זאת ללא צורך בהסכמת בעלי דירות אחרים (אך שוב – הכל בכפוף לעמידה בתנאים נוספים שמונה החוק).
אבל אם תרצו למשל להרחיב שביל גישה קיים, לפתוח פתח כניסה או שער נוסף לחצר הבית המשותף, או לבטל מדרגות קיימות – תזדקקו להסכמת רוב בעלי הדירות בבית המשותף.
החוק מונה גם שני סוגי התאמות הטעונות הסכמת בעלי הדירות שבבעלותם שישים אחוזים מן הדירות, והן: הכשרת מקום כמקום חניה וייחוד או הקצאה של מקום חניה קיים.
יש לציין כי ההתאמות כפופות לתנאים נוספים המנויים בחוק ומי שיישא בעלות ביצוען הוא בעל הדירה המבקש אותן. בכל מקרה יעשה מאמץ שההתאמה תיעשה באופן שיצמצם ככל האפשר את הפגיעה בשימוש הסביר של בעלי הדירות האחרים ברכוש המשותף.
מעניין אותך לשמוע עוד בנושא?
הצטרף לקבוצת הפייסבוק שהקמנו, שם ניתן לשאול ולהתייעץ בכל הנוגע לסכסוכי שכנים. להצטרפות לחץ על הקישור: סכסוכי שכנים ועו”ד – קבוצת הפייסבוק
הבהרה: כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, איננו ממצה, איננו מתייחס למקרים פרטניים ואיננו מהווה חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואיננו מהווה בשום אופן תחליף להתייעצות עם עו”ד. על המעוניין בכך יהיה לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים המפורטים במאמר. המידע המובא במאמר זה איננו מהווה המלצה ו/או הנחיה לבצע או שלא לבצע פעולה כלשהי.
