מהי פרשנות חוזה / פרשנות הסכם? מדוע ומתי נדרש לפרש הסכם שנכתב ונחתם? האם ניתן ליצוק תוכן שלא נכתב בהסכם לתוך ההסכם?
שאלות אלו מגיעות למשרדנו מלקוחות שונים שחתמו על הסכם וכאשר הם מעוניינים לתבוע מכוחו או נתבעים בגינו, עולה סוגיית פרשנות ההסכם בבית המשפט.
במאמר זה נעשה סדר ונסביר בקצרה מהי פרשנות הסכם, וכן מתי ומדוע עושים בה שימוש.
מהו החוק הרלוונטי בכל הקשור לעריכת הסכמים ?
החוק הרלוונטי הוא חוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973.
מה החוק קובע לגבי פרשנות הסכם?
סעיף 25 לחוק החוזים קובע כי חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.
חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל.
חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו.
ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים.
מהי עמדת בית המשפט בכל הקשור לפרשנות חוזה?
ההלכה המשפטית שהתוותה את הכללים הנוגעים לפרשנותו של הסכם הייתה עד לאחרונה “הלכת אפרופים” שניתנה במסגרת פסק דין אפרופים. הלכת אפרופים קבעה כי כאשר בית המשפט נדרש לפרש חוזה, בית המשפט לא מחוייב להיצמד ללשון החוזה, והוא יכול לפרש את החוזה בהתאם לכוונת הצדדים. בבואו לעשות כן, בית המשפט מניח כי כוונת הצדדים הייתה לכרות הסכם המושתת על סבירות, הגינות ותום לב.
האם בית המשפט יכול להשלים פרטים שלא פורטו במסגרת ההסכם?
כן. סעיף 26 לחוק מאפשר השלמת פרטים שלא באו לידי ביטוי במסגרת החוזה. כאשר בית המשפט משלים פרטים במסגרת הסכם קיים, הוא ייזהר מאוד שלא ליצור הסכם חדש ואחר יש מאין ממה שהצדדים התכוונו.
כיצד בית המשפט מפרש את החוזה?
כאשר בית המשפט נדרש לפרש חוזה הוא ראשית יבחן את לשון ההסכם ויתן לה את מלוא משקלה, רק כאשר לשון החוזה אינה ברורה, בית המשפט יצטרך לבחון את הנסיבות החיצוניות הספציפיות לאותו מקרה על מנת ללמוד מה הייתה כוונת הצדדים. רק כאשר בית המשפט לא יצליח להתחקות אחר כוונת הצדדים בנסיבות הספציפיות, בית המשפט יפנה לפרש את החוזה באופן אובייקטיבי תוך נקיטת משנה זהירות.
ומה השינוי שחל בהלכת אפרופים?
השינוי בחל בהלכת אפרופים, נפסק בפסק דין הידוע כפסק דין “ביבי כבישים”, השאלה שעמדה בפני בית המשפט בעניין זה הייתה האם החוזה ממצה את מערכת היחסים שבין הצדדים להסכם והאם יש לפרשו. בית המשפט העליון קבע כי יש להבדיל בין שני סוגי חוזים, הסוג הראשון הינו חוזה לטווח ארוך ומשעצם טבעם הוא חוזה שניתן לפרשנות ולהשלמה תוך כדי חיי החוזה, והסוג השני הינו חוזה הממצה את כל התנאים ומערכת היחסים בין הצדדים ובמקרה כזה יש להיצמד ללשון החוזה. למעשה פסק דין ביבי כבישים לא ביטל את הלכת אפרופים, אך הוא צמצם אותה ולמעשה קבע כללים מתי בית המשפט יטה לפרש חוזה ולהשלימו ומתי לא.
לסיכום:
כפי שניתן לראות יש חשיבות מכרעת לעריכת הסכם בין צדדים להסכם באופן יסודי וברור, שיותיר כמה שפחות פרשנות לעתיד ויתן לצדדים ודאות לגבי תנאיו של ההסכם וקיומו.
למשרדנו ניסיון רב שנים בעריכת חוזים ובייצוג בהליכים משפטיים בבתי המשפט, שעניינם אכיפת הסכם והפרות הסכם.
לשיחת ייעוץ ראשונית ניתן ליצור איתנו קשר בטופס בעמוד זה משמאל.
הבהרה: כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, איננו ממצה, איננו מתייחס למקרים פרטניים ואיננו מהווה חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואיננו מהווה בשום אופן תחליף להתייעצות עם עו”ד. על המעוניין בכך יהיה לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים המפורטים במאמר. המידע המובא במאמר זה איננו מהווה המלצה ו/או הנחיה לבצע או שלא לבצע פעולה כלשהי.
