המשפט המפורסם גורס ש”טוב שכן קרוב מאח רחוק”.
אך מה עושים כשהקירבה הזו לשכן הופכת למטרד ואף מפרה את שלוות חיינו?
מה אם מעלינו מתגורר שכן שבדיוק רכש מערכת תופים, והמסירות שלו לתחביב החדש עולה לנו במחיר של שעות שינה באמצע הלילה?
מה אם השכנים בדלת ליד נוהגים לארח מדי שבוע חברים, רק כדי להפגין את כישורי השירה המופלאים במערכת הקריוקי החדשה שלהם?
במילים אחרות, מה עושים כשהקירבה הפיזית גורמת לנו להיות בעל כורחנו קורבנות להרגלי הנגינה, שירה, האזנה למוזיקה של שכנינו? והאם בכלל מותר לשכן להרעיש בצורה שמפריעה לנו לחיות את חיינו בשלווה בבית הפרטי שלנו?
בדיוק לשם כך קבע המחוקק כללים ברורים הנוגעים למטרדי רעש.
בחקיקה נקבע מפורשות שאין לגרום רעש חזק או בלתי סביר ואפילו נקבעו רמות מקסימליות של דציבלים, שמעליהן רעש ייחשב ל”בלתי סביר”.
הרף המקסימלי משתנה בין שעות היום השונות (אין דין שעת לילה מאוחרת כדין שעת ערב מוקדמת), ומשתנה גם בהתאם לאופי האיזור (למשל, באיזור מגורים הרף כמובן שונה מהרף שנקבע לאזור תעשיה..).
אז מה ניתן לעשות במקרה בו השכן מרעיש בצורה שמפריעה לנו לנהל את שגרת חיינו?
יש לבחון ראשית מה מקור הרעש (גרירות? מוזיקה רועשת? נגינה? מזגן שמרעיש בצורה בלתי סבירה?
או דווקא בעל חיים של שכן שמרעיש?)
כשהשלב הבא הוא לפנות לשכן בצורה חברית וליידע אותו שהרעש הבוקע מדירתו מאוד חזק ומפריע. גם בשלב שני רצוי לפנות אליו בצורה חברית ונעימה.
אם כבר פנית לשכן שוב ושוב והוא מתעלם מבקשותיך וממשיך להרעיש בצורה הפוגעת באיכות ובשלוות חייך – שמורה לך הזכות לפנות למשטרה על מנת שתנסה לסייע בעניין.
במספר מקרים שהגיעו לאחרונה לטיפולנו, נקיטה בכל הדרכים שתוארו לעיל לא סייעה להעלמת מטרד הרעש ונדרש היה – בלית ברירה – לנקוט בהליך משפטי על מנת לחייב את השכן להפסיק את המטרד ואף לדרוש ממנו תשלום פיצויים על עגמת הנפש והנזקים שנגרמו כתוצאה מהרעש.
במסגרת הליך משפטי חשוב לקבל חוות דעת מומחה, במסגרתה תימדדנה (בין היתר) גם עוצמות הרעש. רצוי מאוד שעוד טרם השלב בו החלטת לפנות למומחה ילווה אותך עו”ד שידריך וינחה אותך כיצד לפעול.
הזמנתי מומחה ובתוצאות הבדיקה שלו נמדדו ערכים נמוכים מהמקסימום הקבוע בתקנות. האם זה אומר שאין טעם להגיש תביעה?
במקרים רבים – למרות שהמתלונן סובל מרעש השכנים בעוצמות מאוד גבוהות, עדיין במדידה מתקבלים נתונים הנמוכים מהמקסימום שנקבע בתקנות. דבר זה קורה לא אחת, אך זה לא אומר בהכרח שאין לך מה לעשות. הדבר יכול לנבוע מסיבות רבות ונדרש לבחון כל מקרה לגופו. בפסקי דין שונים קבעו בתי המשפט מבחנים נוספים המגדירים מהו “רעש חזק”, גם במקרים בהם עצמת הרעש שנמדדה נמוכה מהמקסימום שנקבע בתקנות.
כך, למשל, בתיק שטופל על ידינו לאחרונה – למרות שעצמת הרעש שנמדדה היתה נמוכה מזו הקבועה בתקנות – עדיין הצלחנו להעלות טענות טובות בכתב התביעה, באופן בו בסופו של דבר הנתבעים – השכנים, נאלצו להסכים ולבצע על חשבונם את כל הפעולות הדרושות לבידוד הרעש, כך שלקוחותינו היום יכולים סוף סוף לישון בשקט.. תרתי משמע!
לעוה”ד במשרדנו ניסיון רב ומוצלח בניהול הליכים משפטיים הנוגעים למטרדי רעש. לייעוץ ראשוני ניתן לפנות אלינו בהודעה מהירה בווטסאפ בלחיצה על האייקון שבתחתית העמוד, במילוי טופס צור קשר משמאל או בפניה טלפונית.
מעניין אותך לשמוע עוד בנושא?
הצטרף לקבוצת הפייסבוק שהקמנו, שם ניתן לשאול ולהתייעץ בכל הנוגע לסכסוכי שכנים. להצטרפות לחץ על הקישור: סכסוכי שכנים ועו”ד – קבוצת הפייסבוק
להתייעצות בנושא הגשת תביעה על מטרדי רעש מוזמנים גם להצטרף לקבוצת הפייסבוק: שאל עו”ד – הכל על תביעות בבית משפט ומול המפקח על המקרקעין.
הבהרה: כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, איננו ממצה, איננו מתייחס למקרים פרטניים ואיננו מהווה חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואיננו מהווה בשום אופן תחליף להתייעצות עם עו”ד. על המעוניין בכך יהיה לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים המפורטים במאמר. המידע המובא במאמר זה איננו מהווה המלצה ו/או הנחיה לבצע או שלא לבצע פעולה כלשהי.
