מגיפת הקורונה הביאה עימה משברים פיננסיים לעסקים רבים; בין אם מדובר בשיקים שחוזרים, בהוראות קבע שאינן מכובדות או אשראי שהבנק מסרב להעמיד – העובדה הפשוטה היא שעסקים רבים פשוט לא מצליחים לעמוד בתשלומי הלוואות, חורגים ממסגרת האשראי בבנק, לא עומדים בהתחייבויות לספקים ועוד.
לקוחות רבים פנו לאחרונה למשרדנו בבקשה לפנות להליך של חדלות פירעון, לסגור את העסק ולמעשה לפשוט רגל, אך לאחר בדיקת החומר – לחלק גדול מהם המלצנו לנקוט דווקא בגישה אחרת.
במאמר זה נסביר למה דווקא עכשיו בתקופת הקורונה שמתאפיינת בחוסר וודאות – חשוב שלא לקבל החלטות נמהרות ולא לפנות ישר להליך של חדלות פירעון ופשיטת רגל, שכן הליכים כאלו מביא עימם הגבלות לא מעטות שלא כולם מודעים אליהן.
לאחר בחינת המצב, כדאי לנסות ולנצל את הכלים וההקלות שניתנו בתקופת הקורונה כדי לנסות לשקם את העסק ולצלוח את התקופה הזו.
בנק ישראל פרסם מספר הנחיות לבנקים שניתן לעשות בהם שימוש, כך לדוגמא הבנקים הונחו לשקול להגדיל את מסגרת האשראי באופן חד צדדי, באופן שתשלומים שיחזרו (בשיקים או הוראות קבע) הבנק יוכל להגדיל את המסגרת ללקוח. הבנקים הונחו שלא לעקל חשבונות בשל שיקים חוזרים, ולא להגביל חשבונות מחמת שיקים שחזרו א.כ.מ ועוד הקלות נוספות (על כך כתבנו מאמרים נפרדים).
חשוב להכיר לא רק את ההקלות אלא גם את “האותיות הקטנות”; כך, למשל, אמנם הבנקים הונחו שלא לעקל חשבוניות בשל שיקים שחוזרים אולם אותם שיקים כן ייספרו והבנק יוכל להתחשב בהחזרתם כסיבה לאי מתן אשראי לעסק בעתיד.
בנוסף, רשויות המס יצאו בהנחיות המקלות על עצמאים הן בדחיית תשלומי מע”מ והן בהקטנת מקדמות המשולמות לביטוח לאומי – נכון, אין מדובר בביטול תשלומים אלו, אך ייתכן שהדחיה של תשלומים אלו בשילוב עם צעדים נוספים, תסייע לעסקים מסוימים מבחינה תזרימית לצלוח את התקופה.
כדאי לבדוק האם יש בידיכם מקורות כספיים נוספים שיכולים לסייע לכם לצלוח את התקופה הזו ולגשר על הצורך במזומנים, כמו: חסכונות, קרנות השתלמות או קבלת הלוואה מקרנות הפנסיה שלכם.
כדאי לגשת לבנק ולבקש לפרוס את החובות שלכם או לדחותם באופן שיאפשר לכם לגשר על התקופה הזו. גם כאן – מומלץ בחום להסתייע בשירותיו של עו”ד המתמחה בבנקאות ומנוסה בעריכת הסדרים מסוג זה מול בנקים ומוסדות פיננסים אחרים.
ככל שלתחושתכם מיציתם את כל הדרכים לנסות ולגשר על תקופה זו ללא כל הצלחה, והחלטתם כי בדעתכם לפנות להליך של חדלות פירעון, כדאי להיוועץ טרם פנייה להליך שכזה בעו”ד בעל ניסיון המתמחה בתחום זה, שכן להליך שכזה עשויות להיות לא מעט השלכות, כמו למשל:
צו עיכוב יציאה מן הארץ, סיווג כלקוח מוגבל, חברות מידע העורכות רישומים יציינו זאת ברישומיהן דבר שעשוי להקשות על התנהלות העסק ועל קבלת אשראי, הגבלה משימוש בשיקים ובכרטיסי אשראי, ועוד.
לסיכום – מומלץ לעשות חשיבה וניתוח משפטי ופיננסי של המצב טרם החלטה באיזה אפיק להוביל את העסק. גם אם לדעתך מיצית את כולן ואין לך ברירה, פנה לעו”ד מומחה בהתמודדות מול בנקים, שכן ייעוץ נכון יכול לעזור לך לשקם את העסק בצורה הטובה ביותר עבורך.
יש המכנים זאת: “עו”ד מומחה בנקים”, “עו”ד להפחתת חובות” או “עו”ד לענייני בנקים ולתביעות בנקים”. הכינוי פחות חשוב, מה שחשוב יותר זה שתהיה מלווה על ידי עורך דין מומחה ומנוסה שילווה אותך מול הבנק בצורה הטובה ביותר.
הכותבים, עו”ד קארין שמעון ועו”ד לידור שובל הינם עורכי דין מומחים בבנקאות. שניהם היו בעבר יועצים משפטיים פנימיים של אחד הבנקים הגדולים, וכיום בעלי משרד עצמאי ומייצגים לקוחות (הן פרטיים והן עסקיים) בכל הקשור להסדרת חובות, ניהול מו”מ מול בנקים, ייצוג בהליכים משפטיים נגד בנקים והליכי חדלות פירעון.
רוצה לשאול שאלות נוספות בנושאי בנקאות? בקישור הבא ניתן להצטרף לקבוצה שהקמנו:
“תשאל עו”ד בנקים (שאלות משפטיות בנושאי בנקאות)”
הבהרה: כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, איננו ממצה, איננו מתייחס למקרים פרטניים ואיננו מהווה חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואיננו מהווה בשום אופן תחליף להתייעצות עם עו”ד. על המעוניין בכך יהיה לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים המפורטים במאמר. המידע המובא במאמר זה איננו מהווה המלצה ו/או הנחיה לבצע או שלא לבצע פעולה כלשהי.
