מהו הליך בוררות? למה לבחור בהליך בוררות? במה עדיף הליך בוררות על פני הליך משפטי בבית המשפט (אם בכלל..)? מה ניתן לעשות אם הצד השני לא מעוניין לקיים הליך בוררות?
במאמר זה ננסה להשיב על שאלות אלה ועל שאלות נוספות בכל הנוגע להליך בוררות ולהסביר מהו הליך בוררות ומתי יש לנקוט בהליך זה.
מהו “הליך בוררות”?
סדרך כלל, הליך בוררות הוא הליך אליו פונים הצדדים לאחר שהסכימו ביניהם במסגרת הסכם, כי במקרה של סכסוך הם יפנו להליך של בוררות במקום לנהל הליך משפטי בבית המשפט.
מהו “הסכם בוררות”?
הסכם בוררות הוא ההסכם שמכוחו נותנים הצדדים את הסמכות לבורר להכריע בסכסוך שהתגלע ביניהם, במקום לנהלו בבית המשפט. הצדדים יכולים להחליט אילו נושאים ידונו במסגרת בוררות ואילו לא. חשוב לדעת! למעשה מספיק סעיף אחד במסגרת הסכם שעורכים הצדדים שבו ייקבע כי סכסוכים בקשר לאותו הסכם ידונו במסגרת בוררות על מנת שהדבר ייחשב ל”הסכם בוררות”.
למה לבחור ליישב סכסוך במסגרת הליך בוררות?
הליך הבוררות מעניק לצדדים שליטה על אופן ניהול ההליך. בדרך כלל, הליך בוררות יתנהל בצורה מהירה ויעילה יותר מאשר מתנהל הליך משפטי בבית המשפט. הצדדים הם אלו שבוחרים את הבורר (בניגוד לבית המשפט בו לא ניתן לבקש להישפט בפני שופט מסוים), הצדדים הם אלו שקובעים האם סדרי הדין הנהוגים בבית המשפט יחולו או לא, והם גם אלו שיכולים לקבוע האם יחול על הבוררות הדין המהותי (שנהוג בבית המשפט) או שהבורר יכול להתייחס בפסק הבוררות גם לשיקולים אחרים (כמו למשל הנוהג העסקי באותו תחום).
מי הוא הבורר וכיצד הוא נבחר?
הצדדים יכולים במסגרת הסכם הבוררות לקבוע את זהות הבורר, כלומר: לקבוע מראש למי הם יפנו במקרה של סכסוך.
הצדדים יכולים גם להסכים ביניהם, שאם הם יאלצו לנהל הליך בוררות הם יגיעו באותה העת להסכמה לגבי זהות הבורר. בדרך כלל מקובל שבמקרים בהם לא תושג הסכמה, הצדדים יותירו את בחירת הבורר לשיקול דעתו של גוף מסוים (כמו לדוגמא: ראש לשכת עורכי הדין), שיקבע עבורם את זהות הבורר.
כדאי לשים לב שגופים גדולים שבחוזים עימם קיים סעיף בוררות בדרך כלל יטו לקבוע זהות של בורר או גוף שיבחר את הבורר שבא מתוך עולמות התוכן של אותו גוף (בענייני מקרקעין, למשל: ראש לשכת שמאי המקרקעין, וכיו”ב), ולכן כדאי ורצוי לשים לב שזהות הבורר תיבחר בצורה אובייקטיבית ושהבורר יהיה בעל מקצוע ובר-סמכא בתחום הסכסוך ובנוסף מומלץ לקבל מהבורר הצהרה כי אין לו קשרים עסקיים ו/או אישיים עם הצדדים.
האם יש כללים להליך בוררות?
ודאי! כאשר הצדדים מסכימים בניהם שסכסוכים ביניהם יוכרעו במסגרת הליך של בוררות, יחול על הצדדים חוק הבוררות שקובע כללים כיצד יש לנהל את הליך הבוררות. חשוב לדעת שהצדדים יכולים להתנות על כללים אלו ולקבוע בעצמם באיזו דרך תתנהל הבוררות.
מהם מסלולי הבוררות שמאפשר חוק הבוררות?
חוק הבוררות מאפשר למעשה שלושה מסלולי בוררות;
מסלול אחד הוא מסלול שלפיו על הצדדים לקבוע אם יחולו סדרי הדין בהתאם לכללים הקבועים בתוספת הראשונה לחוק הבוררות. במסלול זה, הצדדים יוכלו לבקר את פסק הבורר רק באמצעות עילות הביטול הקבועות במפורש בחוק הבוררות.
מסלול שני הוא מסלול שלפיו הצדדים יוכלו לערער על פסק הבורר. במסגרת מסלול זה, קיימת חובה על הבורר לנמק את פסק דינו. גם במקרה של ערעור על פסק הבורר יוכלו הצדדים, בניגוד לערעור בבית המשפט, לקבוע את זהות ערכאת הערעור.
מסלול שלישי הוא מסלול ערעור בפני בית המשפט. מסלול זה מאפשר לצד המעוניין לערער להגיש ערעור ברשות בפני בית המשפט. זאת, בתנאי שהצדדים סיכמו ביניהם מראש בהסכם בכתב כי הבורר יכריע על פי הדין המהותי (הדין החל בבית המשפט) וינמק את פסק דינו. במקרה של בחירת מסלול זה קיימת גם חובה לתעד את ישיבות הבוררות בפרוטוקולים. חשוב לציין שבית המשפט יתיר הגשת ערעור כאמור רק במקרה בו נפלה בהליך הבוררות טעות יסודית ביישום הדין, שיש בה כדי לגרום עיוות דין.
כיצד מתנהל הליך בוררות?
הליך הבוררות דומה בעיקרו לדיונים הנשמעים בפני בית המשפט. הבורר שומע את הצדדים, מקבל ראיות ושומע עדויות של עדים ומומחים. בסופו של הליך הבוררות הבורר כותב פסק דין, בדומה לפסק דין שניתן בבית המשפט.
מה עושים לאחר שניתן פסק הבוררות?
לאחר קבלת פסק הבוררות, למעשה קיימות לצדדים מספר אפשריות;
הראשונה – היא להביא את פסק הבוררות לאישור בית המשפט שיעניק לפסק הבוררות תוקף של פסק דין.
השניה – ככל שהצדדים קיימו הליך בוררות רגיל, יוכל כל אחד מהצדדים להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות בהתקיים אחת מהעילות המנויות בחוק הבוררות.
השלישית – ככל שהצדדים קיימו הליך בוררות עם אפשרות לערער בפני בורר יוכלו הצדדים להגיש ערעור בפני ערכאת הערעור שנקבעה על ידם או להגיש בקשה לביטול פסק הבורר בהתאם לכללים הקבועים בחוק הבוררות.
הרביעית – ככל שהצדדים ניהלו הליך בוררות עם אפשרות להגיש ערעור ברשות לבית המשפט על פסק הבוררות, יוכלו הצדדים להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט במקרה ונפלה בפסק הבוררות טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין.
חשוב לציין כי גם במהלך הליך הבוררות וגם לאחריו נתונה; הן לצדדים והן לבורר הזכות לבקש סעד מבית המשפט בעניינים שונים. כך, למשל: לתת צווים שונים, להזמין עדים, לבצע תיקון טעות סופר בפסק הבוררות, ועוד.
למשרדנו ניסיון רב שנים בייצוג בהליכים משפטיים בבתי המשפט ובייצוג בוררות וגישור; החל מהליכים פשוטים ועד למורכבים ביותר.
אנו מעניקים ללקוחותינו ייצוג משפטי מקצועי אישי ויצירתי, תוך ראיית מכלול צרכי הלקוח.
הבהרה: כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, איננו ממצה, איננו מתייחס למקרים פרטניים ואיננו מהווה חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואיננו מהווה בשום אופן תחליף להתייעצות עם עו”ד. על המעוניין בכך יהיה לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים המפורטים במאמר. המידע המובא במאמר זה איננו מהווה המלצה ו/או הנחיה לבצע או שלא לבצע פעולה כלשהי.
