מתי אסור לבנק לגבות עמלת פרעון מוקדם של הלוואה?
חברה קיבלה 3 הלוואות מהבנק בסכום כולל של כ- 103 מיליון ₪, אשר כנגדן שעבדה החברה פקדון כספי בסכום של כ-95 מיליון ₪.
כאשר הגיעה יתרת החובה של החברה בגין ההלוואה לסך של 80 מיליון ₪ דרש הבנק את פירעונה המיידי של ההלוואה בטענה כי החבה מצויה בהפרה מולו. החברה טענה כי לדעתה היא אינה מצויה בהפרה מול הבנק, אך עם זאת היא מוכנה כי ההלוואה תיפרע באמצעות הפקדון המשועבד. החברה התנגדה לתשלום עמלת פירעון מוקדם בגין פירעון ההלוואה.
סמוך לאחר פירעון ההלוואה נקלעה החברה להליכי חדלות פירעון ומונו לה מנהלים מיוחדים. והבנק הגיש תביעת חוב בסך של 10 מיליון ₪ בגין עמלת הפירעון המוקדם המגיעה לו לטענתו מכח הדין.
המנהלים המיוחדים דחו את תביעת הבנק בטענה כי את פירעון ההלוואה יזם הבנק ולא הלווה ולכן אין זכות לבנק לדרוש עמלת פירעון מוקדם לא לפי הדין ולא לפי הסכמי ההלוואה בין הבנק לחברה. הבנק הגיש ערעור על החלטה זו לבית המשפט.
בית המשפט דחה את ערעור הבנק וקבע כי בהסכמים שבין הבנק לחברה אין בסיס לחיוב החברה בעמלת פירעון מוקדם במקרה שהבנק יוזם את פירעון ההלוואה. כמו כן קבע בית המשפט כי הוראות בנק ישראל קובעות, כי הבנק רשאי לגבות עמלת פירעון מוקדם כאשר הלקוח מבקש להקדים את פירעון החוב אך לא כאשר הבנק יזם את פירעונה המוקדם של ההלוואה.
עו”ד קארין שמעון ועו”ד לידור שובל היו בעבר יועצים משפטיים פנימיים של אחד הבנקים הגדולים, וכיום בעלי משרד עצמאי המייצג לקוחות ובתי עסק בכל עניין הנוגע לתביעות בנקים, הסדרת חובות, וחדלות פירעון.
רוצה לשאול שאלות נוספות בנושאי בנקאות? בקישור הבא ניתן להצטרף לקבוצה שהקמנו:
“תשאל עו”ד בנקים (שאלות משפטיות בנושאי בנקאות)”
הבהרה: כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, איננו ממצה, איננו מתייחס למקרים פרטניים ואיננו מהווה חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואיננו מהווה בשום אופן תחליף להתייעצות עם עו”ד. על המעוניין בכך יהיה לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים המפורטים במאמר. המידע המובא במאמר זה איננו מהווה המלצה ו/או הנחיה לבצע או שלא לבצע פעולה כלשהי.
