מתי צריך להגיש בקשה חוזרת לפשיטת רגל ?
למעשה חידוש הליך של פשיטת רגל (הליך חדלות פירעון) יכול להיעשות במקרים שונים:
האחד– הוגשה בקשה לפשיטת רגל או בשמה המעודכן בקשה למתן צו לפתיחת הליכים והבקשה נדחתה.
השני– הוגשה בקשה לפשיטת רגל ובשל התנהלות קלוקלת של החייב ההליך הופסק ובוטל.
השלישי– החייב עבר את כל תהליך חדלות הפירעון, קיבל הפטר לחובותיו ולימים נקלע שוב לחובות ונאלץ להגיש בקשה לפשיטת רגל.
דחיית הבקשה בפעם הראשונה
הגשת בקשה לפשיטת רגל נעשית לבית המשפט או לממונה על חדלות פירעון או להוצאה לפועל, הדבר תלוי בגובה ובאופי החובות. לעיתים לאחר שמוגשת בקשה לפשיטת רגל (בקשה למתן צו לפתיחת הליכים) הבקשה נדחית בין אם בשל החלטה כי הבקשה אינה מוצדקת או שנפל בה פגם כלשהו ומשכך היא נדחית.
במקרה שכזה אין מניעה להגיש בקשה מחודשת לפשיטת רגל ואין “תקופת צינון” בין מועד הגשת הבקשה הראשונה לבקשה השניה.
ביטול הליך פשיטת הרגל
עקרון תום הלב של החייב הוא עקרון חשוב מאוד ומרכזי בהליך חדלות פירעון. לעיתים בשל התנהלות קלוקלת של החייב יחליט בית המשפט לבטל את הליך חדלות הפירעון של החייב. כך למשל חייב שאינו עומד בתשלומים, אינו מגיש דוחות כנדרש, עושה שימוש לרעה בהליך חדלות הפירעון יהיה חשוף לביטולו של הליך חדלות הפירעון.
במקרה שכזה בית המשפט העליון קבע “תקופת צינון” של בין שנה לשנה וחצי ובמקרים חמורים של התנהלות חמורה גם עד שנתיים וחצי. תקופת הצינון כאמור תיקבע על ידי בית המשפט בהתאם לחומרת המעשים וההתנהלות של החייב.
עוד קבע בית המשפט העליון, כי במידה ולא נקבעה תקופת צינון על ידי הערכאה שביטלה את ההליך הקודם, הממונה על הליך חדלות הפירעון הוא הגורם אשר מוסמך להכריע בדבר אורך תקופת הצינון.
בית המשפט העליון פירט גם מה הם הפרמטרים אליהם צריך הממונה להתייחס בקביעת תקופת הצינון המתאימה לנסיבות המקרה שבפניו.
בית המשפט העליון קבע כי למעשה ללא קביעת תקופת צינון, לא תהיה תוחלת לביטול ההליך בשל מחדליו של החייב, ולהבנה של החייב שההליכים יבוטלו אם הוא לא יסיר את מחדליו, ולא יהיה תמריץ לחייב לשתף פעולה עם ההליך.
הליך חדלות פירעון בפעם השניה
לעיתים אדם שניהל הליך חדלות פירעון ולאחריו קיבל הפטר ויצא לדרך חדשה, נקלע לחובות בפעם השניה בחייו ונאלץ לנקוט בהליך של פשיטת רגל בפעם השניה.
אין ספק, כי מצב זה מעלה תהיות באשר להתנהלותו של אותו אדם והאם הוא מנצל את הליך חדלות הפירעון על מנת להתחמק מחובותיו באופן סדרתי.
בעבר פקודת פשיטת הרגל קבעה תקופת צינון של חמש שנים מיום קבלת ההפטר ועד להגשת בקשה חדשה להליך חדש של פשיטת רגל.
כיום חוק חדלות פירעון אינו נוקב בתקופה קצובה של צינון במקרה שכזה, אך כאמור בשל העבר של אותו אדם, הגורם המוסמך יבחן את עברו את האדם ואת נסיבות הסתבכותו הכלכלית בפעם השנייה.
עו”ד קארין שמעון ועו”ד לידור שובל היו בעבר יועצים משפטיים פנימיים של אחד הבנקים הגדולים, וכיום בעלי משרד עצמאי המייצג לקוחות ובתי עסק בכל עניין הנוגע לתביעות בנקים, הסדרת חובות, וחדלות פירעון.
לעוה”ד במשרדנו ניסיון רב שנים בייצוג בהליכי חדלות פירעון.
לקבלת ייעוץ ראשוני, ניתן לפנות אלינו באמצעות טופס צור קשר, או בלחיצה על אייקון הווטסאפ בתחתית העמוד מימין למשלוח הודעה מהירה.
הבהרה: כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, איננו ממצה, איננו מתייחס למקרים פרטניים ואיננו מהווה חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואיננו מהווה בשום אופן תחליף להתייעצות עם עו”ד. על המעוניין בכך יהיה לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים המפורטים במאמר. המידע המובא במאמר זה איננו מהווה המלצה ו/או הנחיה לבצע או שלא לבצע פעולה כלשהי.
